' '
לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

פריחת המחול העכשווי בישראל כיום

מאת: רות אשל


כשאומרים פריחה ? למה מתכוונים?
הפריחה של המחול בישראל מזה כשני עשורים אינה מובנת מאליה והיא תולדה של דרך ארוכה ומפותלת של יצירת מחול אמנותי לעם שאין לו היסטוריה ארוכה של מחול לבמה משלו.

כשאומרים פריחה ? למה מתכוונים?
הפריחה של המחול בישראל מזה כשני עשורים אינה מובנת מאליה והיא תולדה של דרך ארוכה ומפותלת של יצירת מחול אמנותי לעם שאין לו היסטוריה ארוכה של מחול לבמה משלו. בתקופות שונות בהיסטוריה של המחול בארץ, משנות העשרים ואילך, היו שנים שנצפו על ידי קהילת המחול כ"פריחה". כדי שנוכל לקבוע שאכן מדובר כיום בפריחה כוללת של המחול בישראל, אני מציעה את התנאים הבאים: עשייה עשירה של אמני מחול ישראלים בתחום היצירה והביצוע שיוצרים אמנות טובה עכשווית ברמת הפקה גבוהה, שבתוכה מחלחל במודע או לא מודע, השתקפות המקום בו אנו חיים. ועוד: התנאים הללו חייבים להתקיים בו זמנית, לאורך מספר שנים ושבמהלכן גם גדל דור המשך. כל זאת מלווה במחקר תיאורטי של חוקרי מחול. אם נבחן את התפתחות המחול בארץ לאור תנאים אלה, ניראה שב"פריחות" קודמות במחול הישראלי נתקיימו רק חלק מהתנאים, ואילו לטענתי, הפריחה הנוכחית שהחלה בשנות התשעים וממשיכה עד עצם היום הזה, עונה על כל המרכיבים האלה.

בחינה מחודשת של פריחות בעבר
במחצית השניה של שנות השלושים ובמהלך מלחמת העולם השניה היתה פריחה של מחול ההבעה ביישוב. הרקדניות הרבו להופיעו, גידלו דור המשך ונתנו מענה לרעב לקולטורה מקומית. היצירתיות היתה במרכז העשייה. אלא שלפריחה של שנות הארבעים חסרו אמצעים מקצועיים של הפקה, כמו גם יכולת טכנית גבוהה לרקדנים שהתבססה בעיקר על יכולת טבעית ומוסיקלית של היוצרים/מבצעים. האמירה המקומית התבטאה בעיקר בתכנים הארצישראליים שלא תורגמו לשפת הגוף או לכוריאוגרפיה עם מרכיבים ייחודיים. ובכל זאת, מדובר בפריחה בהשוואה לפעילות המצומצמת של חלוצי המחול שקדמו לה בשנות העשרים, ולא כל שכן בהשוואה לעשרות שנים בין העליה הראשונה לשלישית (1882- 1920) שבהן לא היה כלל קיים ביישוב מחול לבמה. יתרה מזאת, הפריחה של מחול ההבעה ביישוב, גם אם לוקה בחסר, מקבלת מימד בינלאומי והיסטורי על רקע הרס סוגה זו במהלך מלחמת העולם השניה באירופה ודחייתה בעולם (אשל, 1991).

הפריחה הראשונה באה לסיומה במיפגש עם המחול האמריקני בסגנונה של מרתה גרהאם. שנות החמישים אלה שנים של משבר כאשר סוגה אחת שוקעת ואילו השניה טרם השתרשה (אשל, 1987). פריחה מחודשת, גם היא חלקית, נולדת במחצית השניה של שנות השישים ותחילת השבעים. אלה שנות הקמת הלהקות הגדולות בישראל ובראשן להקות בת-שבע ובת-דור שמציעות רפרטואר חדשני לזמנו. לראשונה להקות פועלות בקביעות עם עקרונות אמנותיים, מקבלות תמיכה פרטית או ממימסדית, מעלות רפרטואר איכותי בתנאים בימתיים מקצועיים. דורות של רקדנים מקבלים את חינוכם המקצועי בארץ וחלקם מתפרנסים לא רק מהוראה אלא גם כרקדנים בלהקות. המדיה מכסה בנדיבות את מופעי הלהקות והקהל ממלא את האולמות. הלהקות גם מסיירות בעולם, חלקן קוצר שבחים וישראל עולה על מפת המחול העולמית. אלא שפריחה זו, כקודמתה, מילאה רק חלק מהתנאים הנידרשים לפריחה מלאה. אם במחול ההבעה ביישוב היצירתיות פרחה אבל הטכניקה ואמצעי ההפקה היו דלים, הרי בפריחה החדשה התהפך המצב. אנו עדים להתמקצעות המחול בישראל בתחום היכולת הטכנית של הרקדנים ורמת ההפקה, אבל הכוריאוגרפיה, ניזונה על ייבוא כוריאוגרפים מארה"ב ובאירופה והתהווה מדבר יצירתי מקומי (אשל,2001).

המאמר פורסם גם כאן »

רות אשל כתב העת מחול עכשיו יוצא לאור פעמיים בשנה ומטרתו לשקף את העשייה במחול בישראל ולתת במה לכתיבה איכותית של אנשי מחול.
עורכות: ד"ר רות אשל, ד"ר הניה רוטנברג.מו"ל: תמונע
לרכישה: תמונע 03-5629462

כל המאמרים של מחול עכשיו:

לרקוד "כל החיים"

לרקוד "כל החיים"

"כל יום שלא רוקדים בו לפחות פעם אחת ? הוא יום שהולך לאיבוד" (פרידריך ניטשה)מאז ראשיתה של התרבות האנושית מחפשים בני אדם תשובות לבעיותיהם הקיומיות» מאת דן רונן

לרקוד "כל החיים"

לרקוד "כל החיים"

» מאת דן רונן

בונים במת מחול בירושלים ? מחול שלם

בונים במת מחול בירושלים

בשנים האחרונות יוצרי מחול ירושלמים פועלים למסד את פועלם. בשנת 2002 התאגדו יוצרים עצמאיים דוגמת רובי אדלמן, עפרה אידל וצפירה שטרן, ולהקות כמו קולבן דאנס וורטיגו, לערבי הופעות משותפים.» מאת לילך גביש

תיאטרון, תנועה, טקסט והיחס ביניהם

תיאטרון, תנועה, טקסט והי

ראיון עם היוצרת רות קנר ? יונת רוטמן רות קנר היא יוצרת בעלת שפת מופע ייחודית, המעלה בשנים האחרונות יצירות רבות, שזכו לביקורות אוהדות ולשבחים» מאת רות אשל

קזוארות  מארג נשי  מחול אתני במחול בימתי

קזוארות מארג נשי מחול

רננה רז רוקדת על הזהות הישראלית, התועה והמתלבטת בין מקורותיה הרבים. להבדיל מיוצרים ישראלים אחרים, הממהרים להצמיד לעבודתם כותרות של אוניברסליות, רז בוחרת לעסוק דווקא בתרבות המשוסעת בישראל.» מאת עינב רוזנבליט

צמתים של חיבור ופירוד

צמתים של חיבור ופירוד

בין המחול לבמה לבין המחול האתני בישראל.מערכת היחסים בין המחול לבמה לבין המחול האתני בישראל ידעה תהפוכות ושינויים.» מאת רות אשל

צמתים של חיבור ופירוד

צמתים של חיבור ופירוד

» מאת רות אשל

מלה תנועה מלה

מלה תנועה מלה

מלה תנועה מלה ? מקום המלה, מקום התנועה התיישבתי לכתוב על המלה ועל התנועה. בשבילי לכתוב על מקום המלה ומקום התמונה פירושו לכתוב על שפה.» מאת נאוה צוקרמן

מלה תנועה מלה

מלה תנועה מלה

» מאת נאוה צוקרמן

שפת הבלט הקלאסי ב"ציפורנים" של פינה באוש

שפת הבלט הקלאסי ב"צי

להכיר בעבר ולחיות את ההווה: קריאה אינטרטקסטואלית של שפת הבלט הקלאסי ביצירה ציפורנים מאת פינה באוש» מאת יונת רוטמן

רעש לבן: מחול אקולוגי

רעש לבן: מחול אקולוגי

אחד הריקודים היפים והמרתקים שעלו לבמה לאחרונה הוא רעש לבן (2008) של נועה ורטהיים, בביצוע להקת ורטיגו.» מאת הניה רוטנברג

רעש לבן: מחול אקולוגי

רעש לבן: מחול אקולוגי

» מאת הניה רוטנברג

לשכוח את המלים: יסמין גודר

לשכוח את המלים: יסמין גו

לשכוח את המלים: טקסט ביצירתה של יסמין גודר.אתה אומר שמלים שונות מציוץ האפרוחים. האומנם יש בדל? צ`ואנג-דזה, 1997 » מאת עינב רוזנבליט

לשכוח את המלים: יסמין גודר

לשכוח את המלים: יסמין גודר

» מאת עינב רוזנבליט

שיתוף חברים
עם : רות אשל